|
|
|
|
|
|
מאת גלעד ירון, SECOZ
בימים אלה, בין כסה לעשור, אנו עוסקים בחשבון נפש וסליחות. אין זמן טוב מזה לנו, מנהלי טכנולוגיות המידע, לעצור רק לרגע ולהקדיש זמן מה להרהורים על פועלינו במהלך השנה החולפת.
להלן עשרה נושאים העשויים, אולי, לייצג חלק מן המחשבות המתרוצצות בראשינו:
- למה התכוון המשורר - האם הקפדנו להגדיר בצורה ברורה את הדרישות מכל פרויקט ואת מדדי ההצלחה שלו? האם עמדנו בפרץ ועצרנו "דרישות זוחלות" ששינו, שוב ושוב, את אופי הפרויקטים תוך כדי תנועה? האם יכולנו להעיד בסיום כל פרויקט כי לילד הזה פיללנו?
- הבטחות, הבטחות – האם ידענו להעריך בצורה נכונה את הזמן והמשאבים הנדרשים לכל פרויקט שבצענו? האם התחייבנו לביצועים שמראש היה ברור שהסיכוי לעמוד בהם אינו רב?
- זה משנה איך מנהלים שינויים – האם ניהלנו בקפדנות את דרישות השינויים במערכות שלנו? האם תיעדנו את בקשות השינוי, בחנו כל שינוי ונערכנו לחזור למצב הקודם במידה והשינויים יכשלו? כמה פעמים מצאנו את עצמנו במצב גרוע יותר אחרי השינוי שאמור היה לשפר את המצב?
- לדעת מי יודע מה – האם לאנשים עליהם הטלנו לבצע את הפרויקטים השונים היו תמיד הכישורים וההכשרה המתאימה הנדרשת? ואם לא כך, אז מדוע צעקנו על צוות הפרויקט עד שגרוננו ניחר? האם זה בכלל יכול היה לשנות?
- ואם לא בא לי – האם ציוותנו בכל פרויקט אנשים אשר מחויבים להצלחתו, נמדדים על כך, "עם ברק בעיניים"? האם עשינו די כדי להנחיל "רוח קרב" לצוותי הפרויקט כך שיבינו את חשיבות הפרויקט ואת תרומתו לארגון? האם שיבחנו את אנשי הפרויקט המצטיינים והצבנו אותם כאור לגויים?
- למה לי פוליטיקה עכשיו – האם באמת ובתמים בחרנו את הפתרונות המתאימים לארגון או שמא פעלנו על מנת לקדם את מעמדנו הפוליטי בארגון? האם באמת היה חשוב לבצע את הפרויקט הגרנדיוזי ההוא?
- הטכנולוגיה לשלטון – האם נגררנו אחרי השיגעונות הטכנולוגיים האחרונים "כי כך עושים כולם" או בחרנו ויישמנו פתרונות על בסיס הצרכים העסקיים של הארגון? האם נותרה בנו דרך המחשבה ההיא מאז, כשהגענו כגאונים טכנולוגיים למרכז המחשבים של הארגון?
- ירוק בעיניים – האם שקלנו את היבטי איכות הסביבה בעת שתכננו את המערך הטכנולוגיה שלנו? האם שיקול זה הסתכם בהשתתפות בהרצאתו של אל גור?
- סכנה לא להיערך לסיכונים - האם בחנו את הסיכונים בכל אחד משלבי החיים של מערכות המידע שלנו או חיכינו לאסון כדי להעלות את ניהול הסיכונים לראש שמחתנו? האם הסברנו למנהלי הארגון מה הסיכונים הכרוכים בביצוע הפרויקטים במידה שהם אינם בוחרים ליישם את הבקרות הנדרשות לצמצומם?
- לא חשוב מה עושים, חשוב מה יודעים שאנחנו עושים – האם הקפדנו לשתף את הלקוחות, המנהלים והשותפים שלנו בחשיבותם של השירותים אותם אנו מציעים להם ועד כמה יתרמו שירותים אלה להצלחתם? האם מישהו בכלל יודע מה אנחנו עושים בשביל מדינה?
בתקווה שהרהורים אלה לא יסתיימו רק בהכאה על חטא אלא יביאו בעקבותיהם תובנות אשר יהפכו אותנו מנהלים טובים יותר בשנה הבאה עלינו לטובה.
|
|
|
|
|
|
|